כל מקטע יהפוך לקשת.לחצו על ״בניית הקשת הבאה״.
צומת הוא זוג אותיות. כל מקטע הוא קשת מהזוג הראשון שלו לזוג האחרון.
או בחרו קשת בעצמכם:
שני כרטיסי ATG יוצרים שתי קשתות נפרדות בין אותם צמתים.
בחרו קשת שיוצאת מהצומת הנוכחי. אפשר לבחור גם ישירות בגרף.
המספרים תואמים לכרטיסים מהתרגיל בשיעור 4. כל כרטיס הוא מופע נפרד.
קוראים משמאל לימין. מספר הכרטיס מבחין בין מקטעים זהים.
נחזור לששת המקטעים מהתרגיל הקודם. נבנה גרף, ואז נחפש סדר שמשתמש בכל מקטע פעם אחת.
צומת הוא זוג אותיות. כל מקטע הוא קשת מהזוג הראשון שלו לזוג האחרון. למשל: ATG: AT → TG.
שני כרטיסי ATG יוצרים שתי קשתות נפרדות. הצמתים נשארים משותפים.
מסלול אוילר עובר בכל קשת פעם אחת; מותר לבקר באותו צומת שוב. כותבים את המקטע הראשון במלואו, וכל מקטע נוסף מוסיף רק את האות האחרונה.
המקטעים מדויקים ובאורך 3, החפיפה היא של שתי אותיות, הכיוון ידוע ואין מידע חסר. בהרכבה אמיתית מטפלים גם בשגיאות, בכיסוי ובחזרות מורכבות.
הכלי מחשב מסלול אוילר בקשתות שנותרו בעזרת מחסנית ושילוב מעגלים (אלגוריתם הירהולצר), ומציג את התוצאה מעבר אחד בכל לחיצה. אם בחירה ידנית הובילה למצב ללא המשך מלא, אפשר לחזור אחורה.
הטבלה מתעדכנת לפי הקשתות שכבר בנינו.
במסלול פתוח, בצומת ההתחלה יש יציאה אחת יותר מכניסה; בצומת הסיום יש כניסה אחת יותר מיציאה. בשאר הצמתים המספרים שווים. כל הקשתות צריכות להיות באותו חלק מחובר כשמתעלמים מהכיוונים.
בגרף המלא של הדוגמה מתחילים ב־AT ומסיימים ב־CA.
חפיפה הופכת לצומת משותף; מקטע הופך לקשת; סדר המקטעים הופך למסלול. כך אפשר להפעיל על בעיית DNA כלי שכבר הכרנו מגרפים.
למה מחיקת אחת משתי קשתות ATG משנה את הבעיה?
נסו בעצמכם: אחרי שמגיעים ל־TG, האם כדאי לבחור מיד ב־TGC?
מסלול תקין מסביר את כל המקטעים במודל. בנתונים אחרים ייתכנו כמה רצפים אפשריים; אין כאן הבטחה כללית לשחזור יחיד של גנום.